סאסין נ' גאון - חברה לבנין והשקעות בע"מ

פסק דין

אנטון סאסין, מסגר במקצועו, הגיש תביעה כספית לחייב את הנתבעת, גאון חברה לבנין והשקעות בע"מ, בסכום הכולל של 8,844 ₪ קרן נכון ליום 31.12.03 ובצירוף הפרשי הצמדה ליום הגשת התביעה – ב- 8/07 – 10,668 ₪.

אתייחס לכל אחד מפרטי התביעה:

1.על פי נספח א' לכתב התביעה, הזמינה אצלו הנתבעת ביום 8.7.03 עבודות מסגרות. לטענת התובע בגין נספח א' זה, הוא היה זכאי ל- 32,920 ₪ בסה"כ, לאחר ויכוח סיכמו על 27,000 ₪ + מע"מ. התובע מאשר כי הצדדים התמקחו ביניהם ואתייחס לאפשרות שהמע"מ התחלק חצי-בחצי בין הצדדים ולטענתו הוא לא הסכים.

בעניין זה טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי בסה"כ סיכמו הצדדים 27,000 ₪ והמע"מ חצי בחצי ובהתאמה קיבל התובע את מלוא הסכום.

מעיון בנספח א' ניתן ללמוד כי הגם שמלכתחילה סיכם התובע את סך כל העבודות ל- 32,920 ₪, נרשם בפירוש בנספח א' "27,000 חצי בחצי המע"מ".

לאחר שאני בוחנת את המסמך שאמור לשקף את הסכמת הצדדים, נחה דעתי כי אכן סיכמו הצדדים להתחלק חצי-בחצי בסכום המע"מ ומשנוכחתי כי בסה"כ גם לגרסתו של התובע קיבל בגין נספח א' 29,860 ₪, נחה דעתי כי קיבל את הסכום המלא על פי נספח א', שמשקף את גמירות דעת הצדדים לאמור – ישאו במע"מ חצי בחצי.

2.על פי ס' 3 לכתב התביעה – הזמינה הנתבעת אצל התובע עבודה נוספת בסכום של 4,000 ₪ + מע"מ כמפורט בנספח ד'.

לטענת הנתבעת, לגבי החשבונית השניה טענה הנתבעת בכתב הגנתה טענה מעורפלת על פיה מי שחתם על כתב ההגנה אינו זוכר אם שילם או לא שילם תמורת עבודות אלה וזאת נוכח חלוף הזמן הארוך – 5 שנים למן ביצוע העבודות. זאת לציין ולהדגיש כי בהתייחס לעבודה נשוא נספח ד', לא נחתמה הזמנה שמבטאת את גמירות דעת והסכמת הנתבעת, גם לא הוצאה חשבונית ולמעשה אין כל ראיה שתעיד כי הסכומים המפורטים בנספח ד' סוכמו בין הצדדים.

במהלך הדיון היום טען התובע כי ביצע את העבודות בסך של 4,000 ₪ אלא שלא המציא כל אסמכתא לעניין הסכמת הנתבעת למחירים שנקב בנספח ד'. רוצה לאמור יתכן ומחד ביצע עבודות אלא שתמורתן לא הוסכמה.

לגרסת מנהל הנתבעת אשר התייצב בפני היום, נכנסו העבודות המפורטות בנספח ד' בגדר העבודות המפורטות בנספח א', תמורתן שילמה הנתבעת. כפי שטען מר חי גאון, הוכחשה קבלת המוצרים והעבודות נשוא נספח ד'. הוכחשה אספקת סורג דקורטיבי נוסף על זה המפורט בנספח א' ובאשר לשאר הפרטים כגון ידית לשער או התקנת פרספקס, טען עוד מר עובדיה גאון כי הוא סיפק את הפרספקס וכל שעשה בנושא התובע הוא שקדח מס' חורים והדביק את הפרספקס. לעניין זה ובהעדר כל ראיה לעלות עבודה זו ועל דרך האומדן בלבד, אני מעריכה אותה בסכום של עד 600 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

אשר לרכיבים הנוספים של נספח ד' – לעניין התקנת סורג דקורטיבי, ידית דקורטיבית לשער, גגונים לפתח אוורור – בהעדר הזמנה חתומה, בהעדר אסמכתא לגמירות דעת בעניין המחיר, דוחה יתרת התביעה בהסתמך על נספח ד'.

אשר לטענות בדבר הובלה נוספת לפרספקס שגם היא כלולה בנספח ד', וכן תוספת דקורטיבית לשערים לא מצאתי שזו הוזמנה וסופקה ולא כל שכן כי סוכם עלות התוספת כנטען.

התוצאה היא שבהתייחס לנספח ד' מחייבת את הנתבעת בסך של 600 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 15.9.03 ועד היום.

3.רכיב נוסף של התביעה מסתמך על נספח ה' – דלת ברזל וסגירת פתח בנקודות ברזל. בעניין זה הוצאה חשבונית ביום 10.12.03, אלא שגם כאן זאת להבדיל מנספח א', לא נוכחתי לא בהזמנה, לא בהסכמה על המחיר ולא באספקת המוצר.

לעניין זה לא הצליח התובע להרחיב ולפרט את מהות העבודה ולהמציא ראיה כלשהי לעבודה שביצע או למחיר שהוסכם אודותיה או כל ראיה נוספת כלשהי, זולת החשבונית שהוציא בעצמו והכל מבלי לבסס אותה על גמירות דעת הצדדים. בעניין זה לא יעלה על הדעת שבעל מקצוע יוציא חשבונית לתשלום בהסתמך על עבודות שאין אסמכתא שהוזמנו, אין אסמכתא שמסר, ואין אסמכתא שמחירן הוסכם על הצדדים.

סיכומו של דבר,

כאשר אני בוחנת את התביעה ואת ראיות התובע ושוקלת באם עמד הוא בנטל הוכחת תביעתו, הרי שבעניין נספח א' מקבלת את עמדת הנתבעת, לאמור הוסכם על מע"מ חצי בחצי והנתבעת עמדה במלוא התשלום המוסכם.

בהתייחס לנספח ד' ומשהודתה הנתבעת בקידוח חורים במקדחה והדבקת לוחות פרספקס ובהעדר ראיה לעלות עבודה זו, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 600 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מ- 15.9.03 ועד התשלום בפועל.

בהתייחס לנספח ה' ובהעדר כל אסמכתא להזמנת העבודה, לביצועה ולסיכום אודות מחירה – דוחה התביעה.